הכותבת: מאיה נווה

כמה פעמים הורים שומעים את המשפט “אוף משעמם לי”

ולא יודעים איך לשכנע את הילדים לעשות פעילות מעניינת.

סדנאות ai-junk באות לענות על הצורך של פעילות מסוג קצת אחר .

בסדנא הילדים יוצרים ובונים רובוט מגרוטאות , לומדים לתכנת את הרובוט  ולבסוף משחקים עם חברים ועם הרובוטים. הרובוטים מופעלים באמצעות הסמרטפון.

כל המרכיבים של הסדנא גורמים להתפתחותו של הילד ומעשירים את עולמו ,מחזקים את חשיבתו והיצירתיות שבו,ומלמדים אותו  ראשיתו של תיכנות.   וכן גורמים  לו להנאה בהפעלת הרובוטים ובמשחקים עם החברים והרובוטים.

יצירתיות: (ויקיפדיה)

“יצירתיות היא תהליך הפקה של רעיונות מקוריים ורלוונטים לסיטואציה נתונה. חשיבה יצירתית מורכבת ממקוריות, גמישות ושימושיות. היצירתיות היא מרכיב חיוני ביכולת התפקוד של האדם. “

יצירתיות אינה קשורה בהכרח לאמנות אלא מדובר על מיגוון תהליכים מחשבתיים המובילים את האדם ליצירת תוצר מקורי שיש לו משמעות שמכיל בתוכו מסר או רעיון. ככל שהעולם הופך יותר טכנולוגי ווירטואלי כך יש צורך להיות יצירתיים  , תכונת היצירתיות דרושה כדי להתפתח לחדש ולפרוץ מחסומים ומכאן להיות ביתרון. לפי אדוארד בונו בחשיבה ובפעולה היצירתית משולבים עולם הרגש והדמיון.

יצירתיות מתבטאת בכל תחומי החיים. יכולת חשיבה יצירתית עשוייה לעזור בפתרון בעיות , בהמצאות , ובמתן מענה למצבים מסוימים. עצם החשיבה היוצרת גורמת עניין וסיפוק .

חוסר ביצירתיות גורמת לקיבעון מחשבתי ו”להליכה אחורה”

החברה ההישגית בה אנו חיים שמה דגש רב מדיי על תחרותיות ועל מנצחים ומפסידים. לפי העקרונות הפסיכו קריאטיביים, כשכל אדם מבטא את כישוריו באופן חופשי ומבטא אותם להנאתו, אזי כל אדם הוא מנצח וגם כל אדם בריא יותר ומאושר יותר.

כהורים, מוטל עלינו התפקיד לסייע לילדינו להפוך לאנשים המבטאים את היצירתיות המייחדת אותם, ללא שיפוט וללא ביקורת, ובכוחנו להשפיע השפעה ניכרת להשגת מטרה זו.|(פינקי פיינשטיין )

כבר במהלך המאה שעברה אנשי חינוך העריכו את המשחק כחוויה מעשירה ומלמדת :

ערכו של המשחק על פי פיין ( 1994):” המשחק מאפשר לילד וגם למבוגר לברוח מהמציאות היומיומית וליצור עולם פרטי בו ניתן לבטא משאלות לב ולהתנסות בחוויה של פעילות בניגוד למצבי שעמום שגורמים לתסכול.

דיואי (פילוסוף ,פסיכולוג ואיש חינוך ) מתוך “(האני מאמין הפדגוגי

שלי ) סבר שעל  הילדים להתנסות בדברים באופן מעשי ולא רק

לשנן חומר. “כישורים מעשיים ויכולת ביצוע היו חלק בלתי נפרד

והכרחי של ” התנסות ” שלחשיבה נכונה הגורמת להתפתחות של

האדם השלם.”הוא האמין שרכישת כישורים פיסיים ידניים הינו חיוני

לחידוד האינטלקט.

מריה מונטסורי: ” משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם”.

גדעון לוין (2000) המשחק הוא חלק מהפעילות האנושית כפי שהוצג

בתיאוריה של “זרימת הפעילות “. תיאורה זו מורכבת מ 4 מרכיבים :

המשחק, הלמידה, העבודה והיצירה שמשפיעים זה על זה.

פיתוח מוטוריקה עדינה הינה מאד חשובה להתפתחות כי כל

הפעולות הבסיסיות מבוססות על מוטוריקה עדינה.

תיכנות זה עולם העתיד. זו שפה שיש ללמוד אותה.

גם שר החינוך שלנו לשעבר נפתלי בנט אמר ש”אחת השפות החשובות היום היא שפת התכנות” חוקרים רבים מגדילים ואומרים שבעתיד הלא רחוק, תכנות תהיה מיומנות בסיס חשובה, ממש כמו קריאה וכתיבה.

להפריך את התפיסה השגויה

מה שחשוב להבין הוא שמיומנות התכנות תידרש בעתיד כמעט בכל המקצועות, ולא רק למהנדסי תוכנה שלמדו מדעי המחשב באוניברסיטה. בכל המקצועות שמשיקים לטכנולוגיה היכולת הזו תידרש. אבל מעבר לדרישה, זה פשוט לא סביר שהחיים שלנו שתלויים בטכנולוגיה בצורה כמעט מוחלטת ולרוב האנשים אין מושג בכלל איך לקרוא קוד.

הסיבה לפער הזה, נעוצה בתפיסה השגויה שלתכנת זה קשה וצריכים להיות סוג של גאון כדי לעשות את זה. וזה פשוט לא נכון. רוב התכנות שנעשה היום הוא ביצוע של דברים פשוטים יחסית. אם נפשט את זה, זה לקחת את הדבר הכי טיפש בעולם – המחשב, ולהגיד לו מה לעשות.

עיקר העבודה הוא להתחיל להתייחס לזה בתור מיומנות בסיס נדרשת. כמו שמתחילים עם קריאה וכתיבה, כך עם תכנות, צריך להתחיל בגיל צעיר ולהכניס תכנות לילדים כחלק בסיס חובה כבר בכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי. זה לא משנה אם הילדים שלכם רוצים להיות מעצבים, רופאים, שפים או אדריכלים, הם יצטרכו להבין קוד, או לתכנת קצת דברים פשוטים כפעילות משיקה/משלימה לעבודה שלהם. אולי הם יעבדו בזה כעבודה עיקרית, וגם אז זה לא משנה אם הם רוצים לעשות כסף, או תיקון עולם. לדעת לתכנת יאפשר להם לממש את זה.

ללמוד לחשוב

אבל לדעת לתכנת זה לא רק לכתוב קוד שייעשה משהו. סטיב ג’ובס אמר: “כל אחד במדינה הזו חייב לדעת לתכנת, כי זה מלמד אותך איך לחשוב”. והאמת היא שלדעת לתכנת מלמד מספר מיומנויות. תכנות הוא בבסיסו תהליך שמפורק למספר תתי בעיות. רכישת היכולת הזו מלמדת עוד מספר תכונות חשובות כגון: הבנת מרחב הבעיה, בניית ייצוג פנימי, פירוק הבעיה לשלבים, שימוש במשאבי ידע, שימוש בידע קודם, שימוש חוזר, תכנון לטווח רחוק וניבוי התנהגות, ניסוי וטעיה, ניפוי שגיאות, הצעת פתרונות חלופיים ועוד ועוד.

מורים שהכניסו תכנות לילדים בכיתות הנמוכות של בית ספר יסודי, מדווחים שההתנסות עזרה לתלמידים להתמודד עם פתרון בעיות באופן כללי, והמיומנויות שנרכשו, יושמו גם במתמטיקה ומדעים. באופן כללי, הישגי הכיתות האלה גבוהים ב 30%. לא מדובר כמובן בכיתות מצטיינים, אלא בכיתות הטרוגניות לחלוטין.

בנימה אישית

לאחרונה השתתפתי בסדנת ai-junk של תמיר. הסדנא הייתה מיועדת למבוגרים  בגיל השלישי והתנסיתי בבניית רובוט מגרוטאות. בניית הרובוט הוציא ממני יצירתיות ונהניתי מאד מהתוצאה. מצו”ב תמונה של הרובוט שיצרתי. גם חברי לסדנא בנו רובוטים מאד מעניינים .אחר כך הגיע שלב החיבור לסוללה ולבקר שזו הייתה לי התנסות ראשונית ולמדתי על פי ההסברים של תמיר במצגת איך לעשות זאת. ולבסוף תמיר תיכנת  לסמארטפון והרובוט התחיל לזוז. נהניתי כאילו הייתי ילדה קטנה וגם למדתי דברים חדשים.

לסיכום: זו הייתה חוויה מעניינת מלמדת ומהנה. ממליצה בחום.